אסולין נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ

החלטה

1.לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 3.12.2013 שמחקה את בקשת המבקש ליתן צו עשה זמני המורה למשיבה להחזירו לעבודה סדירה לאלתר.

2.הבקשה נמחקה מחמת השיהוי הניכר בהגשתה וזאת לנוכח העובדה שהמבקש אינו עובד בפועל במשיבה כבר מחודש מרץ 2012.

בנוסף, הבקשה לסעדים זמניים הוגשה ללא תביעה עיקרית ומבלי שניתן היה לברר את הצורך בקיומו של סעד זמני טרם בירור התובענה לגופה.

3.בבקשה לעיון חוזר טוען המבקש כי אין המדובר בבקשה לסעד זמני אלא בבקשה לצו עשה, המורה למשיבה לספק למבקש עבודה. עוד נטען כי אין המדובר בסעד שהתבקש במעמד צד אחד ואף לא צוינה בהילות במתן צו וזאת לאור הזמן שחלף.

בהתייחס לתביעה העיקרית תטען כי זו תוגש לאחר שהמבקש יקבל תשובה בעניינו, שהרי ברור כי אין כל טעם בהגשת תביעה לפיצויי פיטורים אם אין כל מחלוקת כי המבקש לא פוטר או התפטר בנסיבות העניין ואולם ככל שהמשיבה תטען שהמבקש פוטר הוא יוכל לדרוש פיצויי פיטורים כסעד חלופי.

4.לאחר שעיינתי בבקשה לעיון מחדש, לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה.

על פני הדברים דין הבקשה להידחות מבלי שאדרש כלל לגופה ומטעמיה וזאת משעה שבסדרי הדין לא מצוי הליך של "עיון חוזר" ולאור ההלכה הפסוקה, משכבר הימים, לפיה משעה שבית הדין סיים את מלאכתו בפסק דין או בהחלטה שיצאה מלפניו, לא ישוב עוד להידרש להם [ר' החלטת כב' הנשיאה בבש"א 1380/01 אמיר חרמוני נ' התעשייה האוירית לישראל בע"מ (ניתן ביום 24.7.2001) והאסמכתאות המאוזכרות שם].

כך גם, לא מצאתי בבקשה טענה לשינוי נסיבות או כל עילה אחרת המצדיקה דיון מחדש בהחלטת ביניים.

3.למעלה מהצורך אוסיף, כי לא מצאתי לשנות מההחלטה שניתנה ביום 3.12.2013.

כפי שעולה מהבקשה, במהלך התקופה שמאז חודש מרץ 2011 ועד לחודש נובמבר 2012, התנהל הליך פלילי כנגד המבקש במסגרתו הוא שהה במעצר, במעצר בית ובמאסר בפועל. לטענת המבקש, בתום ריצוי המאסר בפועל, הוא היה זמין לעבודה ואולם חרף פניות חוזרות ונשנות מצדו למשיבה, הוא לא שובץ לעבודה.

לנוכח העובדה, שלטענת המבקש הוא אינו משובץ לעבודה מאז חודש נובמבר 2012, הרי שהבקשה הוגשה בחלוף למעלה משנה מהמועד שבו היה זמין לעבודה סדירה, כטענתו. התנהלות המבקש מלמדת על כך, שגם לשיטתו, הבקשה אינה דחופה ועל כן אין צורך לבררה במסגרת הליך זמני.

זאת ועוד, בבקשה לעיון חוזר טוען המבקש כי אין המדובר בבקשה לסעד זמני, אלא בבקשה לצו עשה (הגם שהבקשה נפתחה כבקשה לסעדים זמניים ובסעיף 48 לבקשה מבוקש ליתן צו עשה זמני) וכי אין בהילות במתן צו כאמור.

יתר על כן, כפי שצוין בהחלטה מיום 3.12.2012 מחיקת הבקשה בהליך הזמני, אינה מונעת מהמבקש להגיש תביעה עיקרית במסגרתה יתבקש להורות למשיבה לשבץ אותו לעבודה סדירה.

באשר לאי הגשת התביעה העיקרית –לפי סעיף 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, מאפשרות הענקת סעד זמני בטרם הוגשה התביעה העיקרית, ככל שבית הדין סבור כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

בענייננו, לא שוכנעתי שיש הצדקה לדחות את הגשת התביעה והתובע יכול לתבוע סעדים חלופיים הנובעים מאותה מסכת עובדתית, כפי שנעשה כבשגרה ,בתביעות שבהן מתבקש סעד של החזרה לעבודה וסעד חלופי של פיצויי פיטורים ו/או פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

אשר על כן, הבקשה לעיון חוזר-נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ד, (12 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: